<h1>ראב"ן — עירובין</h1>
<h2>דף ח:</h2>
מהו להזכיר של ר"ח בראש השנה [עירובין מ'.] ולומר את יום ראש החודש הזה ואת יום הזיכרון הזה, ומסקנא דאין מזכירין. אבל בקריאת בפסוק מוסף מלבד עולת החודש ומנחתה נחלקו גאוני עולם, גאוני מגנצא נהגו לקרות, כי מפרשין איזהו חג שהחדש מתכסה בו [ר"ה ח'.] הוי אומר זה ר"ה שאין החדש נזכר בו כלל, וגם מפרשין הא דאמר ר' אבהו כי הוינן בי ר"ה איבעיא לן מהו להזכיר של ר"ח לומר את יום החדש ואת יום הזיכרון הזה ולקרות מלבד עולת החדש כיון דחלוקין במוספין שחלק הכתוב מוסף לראש חדש, לחדש אנו נמי נזכיר או דילמא כיון דקראו הכתוב לחדש זה זכרון כדכתיב זכרון תרועה וכשאומר את יום הזכרון הזה עולה לר"ח וגם (לר"ח) [לר"ה] ומסקנא עולה לכאן ולכאן ואין מזכיר ראש חדש כלל והכי הילכתא, וכיון דאינו מזכיר אף (הפסח) [הפסוק] לא יקרא מלבד עולת החודש, וסומכין אהא דאמר רב חננאל אמר רב [ר"ה ל"ה.] כיון שאמר ככתוב בתורה שוב א"צ לקרוא את הפסוק, סבור מינה ה"מ ביחיד אבל בצבור לא, איתמר אריב"ל כיון שאמר ככתוב [בתורתך] שוב א"צ, וגרסינן בירושלמי העובר לפני התיבה בראש השנה צריך לחדש דבר בתפילת המוספין מאי מחדש אפילו אמר נעשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא. ורבינו שמואל בן רבינו יצחק הלוי מוורמשא הינהיג מלבד עולת החדש ומפרש הכי (כגון) [כיון] דחלוקין במוספין שמזכיר ר"ח בקריאת פסוקי המוספין אמרינן נמי את מוספי יום ראש החודש או דילמא זכרון אחד וכו' דר"ח זה קרוי זכרון ומסקנא דאין אומר את ר"ח, ומיהו הפסוקים יקרא, וחג שהחודש מתכסה בו מפרש שהלבנה מתכסה בו שאינה נראית, שבכל המועדים היא נראית לבד מר"ה שהוא [ראש] החדש, ואף רבינו שלמה הינהיג כך ופירש כן כמו רבינו שמואל, ואילו ואילו דברי אלקים חיים ודעבד כן עבד ודעבד כן עבד ופירוש האחד נראה לעינים.
<h2>דף לה.</h2>
מהו להזכיר של ר"ח בראש השנה [עירובין מ'.] ולומר את יום ראש החודש הזה ואת יום הזיכרון הזה, ומסקנא דאין מזכירין. אבל בקריאת בפסוק מוסף מלבד עולת החודש ומנחתה נחלקו גאוני עולם, גאוני מגנצא נהגו לקרות, כי מפרשין איזהו חג שהחדש מתכסה בו [ר"ה ח'.] הוי אומר זה ר"ה שאין החדש נזכר בו כלל, וגם מפרשין הא דאמר ר' אבהו כי הוינן בי ר"ה איבעיא לן מהו להזכיר של ר"ח לומר את יום החדש ואת יום הזיכרון הזה ולקרות מלבד עולת החדש כיון דחלוקין במוספין שחלק הכתוב מוסף לראש חדש, לחדש אנו נמי נזכיר או דילמא כיון דקראו הכתוב לחדש זה זכרון כדכתיב זכרון תרועה וכשאומר את יום הזכרון הזה עולה לר"ח וגם (לר"ח) [לר"ה] ומסקנא עולה לכאן ולכאן ואין מזכיר ראש חדש כלל והכי הילכתא, וכיון דאינו מזכיר אף (הפסח) [הפסוק] לא יקרא מלבד עולת החודש, וסומכין אהא דאמר רב חננאל אמר רב [ר"ה ל"ה.] כיון שאמר ככתוב בתורה שוב א"צ לקרוא את הפסוק, סבור מינה ה"מ ביחיד אבל בצבור לא, איתמר אריב"ל כיון שאמר ככתוב [בתורתך] שוב א"צ, וגרסינן בירושלמי העובר לפני התיבה בראש השנה צריך לחדש דבר בתפילת המוספין מאי מחדש אפילו אמר נעשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא. ורבינו שמואל בן רבינו יצחק הלוי מוורמשא הינהיג מלבד עולת החדש ומפרש הכי (כגון) [כיון] דחלוקין במוספין שמזכיר ר"ח בקריאת פסוקי המוספין אמרינן נמי את מוספי יום ראש החודש או דילמא זכרון אחד וכו' דר"ח זה קרוי זכרון ומסקנא דאין אומר את ר"ח, ומיהו הפסוקים יקרא, וחג שהחודש מתכסה בו מפרש שהלבנה מתכסה בו שאינה נראית, שבכל המועדים היא נראית לבד מר"ה שהוא [ראש] החדש, ואף רבינו שלמה הינהיג כך ופירש כן כמו רבינו שמואל, ואילו ואילו דברי אלקים חיים ודעבד כן עבד ודעבד כן עבד ופירוש האחד נראה לעינים.
